למה חברות נשארות פרטיות למשך יותר זמן

ויאצ'סלב דבורניקוב

Jan 10, 2025

מספר החברות הציבוריות בארה"ב הצטמצם מ-7.5 אלף בשנת 1997 לפחות מ-4 אלף כיום. מגמה זו נצפית גם בקנה מידה עולמי והיא קשורה לכך שחברות נשארות פרטיות יותר זמן, מציין בלומברג. הגיל הממוצע של חברות שיוצאות להנפקה עלה מ-6.9 שנים ב-2014 ל-10.7 שנים ב-2024.

הסיבה העיקרית לכך שחברות פחות ממהרות לבצע הנפקה היא שיש להן כיום הרבה יותר אפשרויות מבעבר, כותב The Economist. ישנם יותר ויותר קרנות שמוכנות להשקיע בחברות, ללא קשר אם הן ציבוריות. לפי נתוני מקינזי, באמצע שנת 2023 היו תחת ניהול קרנות השקעות פרטיות (private equity) 8.2 טריליון דולר. זה יותר מפי שניים בהשוואה לשנת 2018.

כתוצאה מגידול בשווקי ההון הפרטי, חברות כמו ByteDance, OpenAI, Stripe ו-SpaceX, שהן מוערכות בעשרות ואף מאות מיליארדי דולרים, נשארות פרטיות. הערכת שווי של SpaceX של אילון מאסק בדצמבר 2024 הגיעה ל-350 מיליארד דולר, מה שהיה מאפשר לה להיכנס לרשימת 25 החברות הגדולות ב-S&P 500. גם בשנה שעברה OpenAI של סם אלטמן גייסה 6.6 מיליארד דולר, מה שהביא את הערכת השווי שלה ל-157 מיליארד דולר. ענקית הפינטק Stripe רכשה מניות לפי הערכה של כ-70 מיליארד דולר. מפתחת התוכנה Databricks גייסה 10 מיליארד דולר, והביאה את הערכת השווי שלה ל-62 מיליארד דולר.

מצב דומה קיים גם בשווקי ההון סיכון, שהם תת-קבוצה של הון פרטי. לפי נתוני PitchBook, כיום ישנם יותר מ-1400 "חד-קרן" - חברות שההון שלהן עולה על מיליארד דולר - בשווי כולל של כ-5 טריליון דולר.

לחברות יש מספר סיבות לבחור בשווקי ההון הפרטי. אחת מהן היא הגידול בנכסים בלתי מוחשיים, הכוללים זכויות יוצרים, תוכנה וקניין רוחני אחר, וכן הכרת המותג. דרישות הגילוי המוטלות על חברות ציבוריות מעדיפות חברות עם נכסים מוחשיים, כמו מכונות ונדל"ן, מציין רנה שטולץ מאוניברסיטת אוהיו. כאשר חברה מכריזה שהיא מחזיקה בבניין, סביר להניח שהמתחרים לא יוכלו לגנוב את הנכס הזה. כאשר מדובר ברעיונות, מחקרים ונכסים בלתי מוחשיים אחרים, המצב שונה: ככל שהחברות המתחרות יודעות פחות, כך טוב יותר.

גם חברות פרטיות מוגנות מפני משקיעים אקטיביסטים, מציין בלומברג. ג'יימי דיימון, ראש JPMorgan, מסביר את חוסר הרצון של חברות לבצע הנפקה בצורך לעקוב אחר סדר היום של ESG והלחץ הקשור לדרישה לדווח כל רבעון.

למה זה חשוב

למשקיעים פרטיים נותרות פחות ופחות אפשרויות להשקיע ישירות בחברות שיכולות להיסחר בבורסה. בעקיפין הם משקיעים בהן דרך קרנות פנסיה וקרנות נאמנות. חלקו של private equity בתיקים של משקיעים מוסדיים עלה ל-10% מהנכסים בשנת 2023 בהשוואה ל-6% חמש שנים קודם לכן, בעוד שההשקעות במניות נסחרות הצטמצמו באותה מידה.

דרך נוספת היא קרן סגורה Destiny Tech100, שבנכסיה יש מניות ב-SpaceX, OpenAI ו"חד-קרן" אחרים. עם זאת, המשקיעים מוכנים לשלם יתר על המידה. לאחרונה הקרן דיווחה כי שווי הנכסים הנקי למניה הוא 5.32 דולר, בעוד שמניותיה נסחרות ביותר מ-60 דולר.

כן, הצמצום במספר החברות הציבוריות הוא מגמה שלילית בשווקים הפיננסיים. אבל צריך להתחיל בכך שרבות מהחברות הטובות ביותר תמיד היו פרטיות. נזכור מה אמר וורן באפט על חברות אטרקטיביות להשקעה. האטרקטיביות ביותר הן אלו שיכולות להשתמש בהרבה הון בתשואה גבוהה. במקום השני - אלו שיכולות לתת תשואה גבוהה, אבל לא זקוקות להרבה הון. לאחר מכן - אלו שמביאות תשואה נמוכה, אבל משתמשות במעט הון. ולבסוף, הכי לא אטרקטיביות להשקעה - אלו שזקוקות להרבה הון, והרווחיות שלהן נמוכה.

בהמשך באפט אומר שחברות מהסוג הראשון נדירות ביותר. ריאליסטי להשקיע בחברות מהסוג השני. ועכשיו נמשיך את ההיגיון שלו. לחברות אטרקטיביות לא צריך הרבה הון. ולכן, אין צורך להפוך לציבוריות, כי הון מניות הוא הכסף היקר ביותר.

אני, כשאני קונה שוקולד Ritter Sport או ממתקים Ferrero Rocher, תמיד חושב שזה עסק אטרקטיבי ביותר, שאינו זמין למשקיע קמעונאי, כי החברות סגורות. יתרה מזאת, לבעל הקבוצה Ferrero יש את ההון הגדול ביותר באיטליה, כלומר זה לא עסק קטן. עוד יותר מרשימה היא החברה הפרטית Swarovski, כי היא מונופול בשוק הקריסטלים האיכותיים, המדמים (במראה, אך לא בקשיות) יהלומים. עם זאת, בין חברות דומות יש גם ציבוריות, כמו Lindt. בנוסף, בין הציבוריות ישנן חברות רבות מתחומים מבטיחים (מוליכים למחצה, ביוטכנולוגיה וכו'), שמאפשרות למשקיע להרוויח תשואה שאינה ניתנת להשוואה עם תשואת רבות מהחברות הלא ציבוריות הטובות ביותר. והאיכות חשובה יותר מהכמות.