עקרונות השקעה ארוכת טווח. הנחיות בסיסיות לצמיחה קיימת של תיק השקעות.

קבוצת מובצ'אן

Jan 1, 2024

השקעות שמרניות מתאימות לאסטרטגיות השקעה לטווח ארוך. נספר על עקרונות המפתח שלהן: גיוון סיכוני השקעה, בחירת נכסים מתאימים, אסטרטגיות איזון מחדש ואחרים.

השקעה לטווח קצר ולטווח ארוך: מה ההבדל ביניהן

מאפייני השקעה לטווח קצר:

• המטרה היא להרוויח רווח בזמן קצר. המשקיע עוקב כל הזמן אחר מחירי הנכסים וסוחר באופן פעיל, במטרה להרוויח רווח תוך מספר דקות, ימים או שבועות.
• סיכונים גבוהים. בטווחי זמן קצרים הסבירות להפסדים גבוהה יותר, מכיוון שמחירי הנכסים מושפעים יותר מרגשות השוק, חדשות פתאומיות או נתונים מאקרו-כלכליים שקשה לחזות. ניהול סיכונים שיטתי של התיק אינו נכלל.
• נדרש יותר זמן. משקיעים לטווח קצר מבצעים יותר עסקאות ומשנים את הרכב התיק לעיתים קרובות יותר, מה שדורש מעקב מתמיד אחר כמות גדולה של חדשות, ציטוטים, קריאת חדשות, דוחות וניתוחים.

עקרונות השקעה לטווח ארוך:

• המטרה היא צמיחה יציבה של ההון לאורך זמן ממושך. המשקיע אינו עוקב אחר השקעותיו לטווח ארוך מדי יום, אך עשוי לבצע איזון מחדש של תיק ההשקעות מעת לעת.
• רמת סיכון נמוכה יותר. תוצאות ההשקעות לטווח ארוך אינן תלויות בתנודות מחירים בטווחים קצרים. קל יותר לחזות תשואות על פני תקופות ארוכות. כמו כן, הסיכונים מופחתים על ידי ניהול סיכונים של התיק.
• קנה והחזק. בדרך כלל אסטרטגיית השקעה לטווח ארוך מיושמת על פי עקרון הקנייה וההחזקה. איזון מחדש תקופתי של תיק ההשקעות, למשל פעם בשנה, עוזר לקחת בחשבון שינויים בשווקים.

אסוואת דמודארן, פרופסור באוניברסיטת ניו יורק וכנראה המומחה האקדמי המוביל בעולם להערכת מניות, כתב בפירוט על ההבדלים בפילוסופיה של משקיעים המתמקדים בטווח הקצר (הוא כינה אותם ספקולנטים) ומשקיעים לטווח ארוך.

הספקולנט פשוט מנסה לנחש כיצד ישתנה ערך הנכס, כלומר כמה יהיו מוכנים לשלם עבורו בשוק. לכן הוא משתמש בניתוח טכני ומנסה לחזות את רגשות השוק. דמודארן משווה ספקולנטים לשחקנים בקזינו שמקבלים החלטות מהירות.

משקיע לטווח ארוך מעריך את הערך ההוגן של הנכסים על סמך מדדים בסיסיים, כגון הכנסות, רווחים וכו'. לדוגמה, מניות באסטרטגיה כזו נחשבות כהשקעה בעסק שמניב תזרימי מזומנים. בניגוד להשקעות ספקולטיביות, השקעות לטווח ארוך במניות דורשות סבלנות. משקיע כזה מחויב לתכנון פיננסי לטווח ארוך, אינו מבצע פעולות רגשיות, עוקב אחר מטרותיו, עוסק בניהול אסטרטגי של התיק ואינו מגיב לרעש מידע.

משקיע לטווח ארוך יודע: לא משנה מה תהיה ירידת השוק, הוא בכל זאת יתאושש במוקדם או במאוחר. בהתאם לכך, עם הגדלת האופק, הסבירות להפסדים נמוכה יותר. כפי שחישב בנק אוף אמריקה על סמך נתונים משנת 1929–2021, ההסתברות שהשוק האמריקאי יירד ביום נתון היא 46%. זה כמעט שווה ערך אקראי. עם זאת, בטווח של חמש שנים הסבירות להרוויח היא 74%, בטווח של 10 שנים - 94%.

במקביל, מספר מחקרים מראים כי הרוב המכריע של משקיעי יום או סוחרים המבצעים מספר רב של עסקאות סובלים מהפסדים.

אולי המשקיע הידוע ביותר לטווח ארוך במניות הוא וורן באפט. חברת ברקשייר האת'וויי שלו מספקת למשקיעים תשואות גבוהות מהשוק במשך עשרות רבות של שנים. באפט אמר לא פעם כי האופק ההשקעה האהוב עליו הוא לנצח.

אילו נכסים מתאימים להשקעה לטווח ארוך

לניהול אסטרטגי נכון של התיק ולהפחתת סיכוני השקעה, יש לבחור נכסים מתאימים. משקיע לטווח ארוך לא ישקיע בכלים שלא ניתן להעריך את סיכוני ההשקעה שלהם ושאין להם ערך בסיסי. נכסים כאלה כוללים, למשל, ביטקוין. הנה אילו נכסים משקיע לטווח ארוך עשוי לשקול להוסיף לתיק.

מניות

משקיעים, אפילו שמרנים, יכולים להוסיף לתיק מניות בודדות. ישנם מספר גישות לבחירת מניות להשקעות לטווח ארוך.

הנה רק כמה מהן:

• רכישת מניות הנסחרות מתחת לערכן ההוגן. במקביל, המשקיע יכול לקנות מניות זולות בלבד, כמו גם כאלה המוערכות בצורה סבירה, אך יחד עם זאת נותנות חלק בעסק איכותי בעל יתרון תחרותי בר קיימא. בכל מקרה, גישה זו נקראת השקעת ערך. גישתו של באפט עצמו בבחירת מניות להשקעה לטווח ארוך התפתחה עם הזמן מהראשון לשני;
• רכישת מניות של חברות צומחות במהירות, למשל נציגי מגזר הטכנולוגיה. במקרה זה, המשקיעים מצפים שצמיחת העסק תלווה גם בצמיחת הערכות. במילים אחרות, המניות עשויות להיראות יקרות, אך עדיין להיות אטרקטיביות אם המשקיע סבור שהחברה תצמח מהר יותר מציפיות השוק; לדוגמה, נכון לרבעון השלישי של 2024, מחצית מתיק ברקשייר מורכב ממניות אפל;
• רכישת מניות טובות עם דיבידנדים גבוהים. אסטרטגיה זו נבחרת על ידי משקיעים שחשוב להם לקבל הכנסה יציבה בנוסף לעליית מחיר המניות. לעיתים קרובות חברות עם עסקים מבוססים, שאינן צריכות להשקיע הרבה בצמיחת העסק, משלמות דיבידנדים גבוהים. דיבידנדים גבוהים יכולים להיות גם יתרון וגם חיסרון. יחד עם זאת, לא ניתן להתמקד רק בתשואת הדיבידנד, יש לנתח גם את העסק עצמו.

אג"ח

אג"ח הן כלי הרבה פחות תנודתי בהשוואה למניות להשקעות לטווח ארוך. לכן הם עוזרים להקל על סיכוני ההשקעה של התיק. באג"ח ישנם שני סוגי סיכונים עיקריים:

• אשראי, כלומר אי עמידה של המנפיק בהתחייבויותיו. כדי להפחיתו, מוסיפים לתיק המניות להשקעות לטווח ארוך אג"ח של המנפיקים האמינים ביותר - מדינות והחברות הגדולות ביותר עם דירוג אשראי גבוה;
• ריבית, כלומר שינוי בערך הניירות בתגובה לשינוי ברמת הריבית הכללית. כדי להפחיתו, משקיעים רוכשים אג"ח עם תקופה קצרה לפדיון או עם תקופה לפדיון השווה לאופק ההשקעה. אג"ח לטווח ארוך מגיבות יותר לשינויי ריבית, ולכן סיכון הריבית בהן גבוה יותר.

כפי שחישב קרדיט סוויס, בשנים 1900–2022 במבט גלובלי, מניות סיפקו תשואה ריאלית שנתית, כלומר תוך התחשבות באינפלציה, בדולרים אמריקאים של 5 לעומת 1.7% באג"ח. לשם השוואה: בארה"ב, אשר נכון לשנת 2024 מהוות כ-60% מההון של כל השווקים העולמיים, נתונים אלו עומדים על 6.4 ו-1.7% בהתאמה. יחד עם זאת, הירידות המקסימליות במניות היו חזקות יותר.

קרנות השקעה נסחרות

קרנות השקעה נסחרות (Exchange Traded Fund, ETF) עוקבות אחר מדדים ומאפשרות להשקיע במעמד נכסים מסוים, ענף, שוק גיאוגרפי וכו'. היתרון העיקרי של קרן נסחרת הוא שהיא מפחיתה את הסיכון הלא שוקי, כלומר הסיכון הקשור לנייר ערך בודד. לדוגמה, מניות של חברה עשויות לרדת מאוד בערכן, ועל אג"ח בודדות עשוי להתרחש חדלות פירעון. בנוסף, ניתן לקנות ולמכור ETF בבורסה בכל יום.

קרנות נסחרות מתאימות למשקיעים שאינם רוצים לבחור ניירות בודדים, למשל אג"ח לטווח ארוך. מייסד ההשקעה הפסיבית הוא ג'ון בוגל, מייסד חברת Vanguard Group. הוא הציע לראשונה למשקיעים קרנות אינדקס עם עמלה מינימלית.

זהב

זהב נחשב באופן מסורתי כנכס המקל על סיכוני השקעה. משקיעים עם תכנון פיננסי לטווח ארוך כוללים לעיתים קרובות זהב בתיק שלהם. ניתן גם להשקיע בזהב באמצעות קרנות נסחרות נזילות המשקיעות בזהב פיזי. האם זהב באמת יכול להקל על סיכוני ההשקעה של התיק, בדקנו כאן.

קרנות ניהול אקטיביות

משקיעים יכולים להשקיע בקרנות מנוהלות באופן אקטיבי, שחלקן נסחרות בבורסות. הרעיון הוא שמנהלי קרנות כאלה מנסים להכות את המדדים בהתאם לאסטרטגיית הקצאת הנכסים שנבחרה.

עקרונות עיקריים של השקעה לטווח ארוך

ניהול אסטרטגי של התיק הוא חלק חשוב מאסטרטגיות השקעה לטווח ארוך.

גיוון התיק

גיוון הוא אסטרטגיית הקצאת נכסים לניהול סיכוני התיק. יתרה מכך, באופן אידיאלי נכסים אלו לא צריכים להיות מתואמים או להיות מתואמים מעט זה עם זה.

משקיעים יכולים להשתמש באסטרטגיות שונות של הקצאת נכסים בתיק, כולל קרנות נסחרות של מניות, אג"ח או זהב. הרעיון הוא שכאשר מניות יורדות, אג"ח וזהב עוזרים להקל על סיכוני ההשקעה.

לאחרונה ניתח מורגן סטנלי על סמך נתונים מ-200 השנים האחרונות את הדינמיקה של תיק קלאסי 60/40, שבו 60% הם מניות אמריקאיות ו-40% הם אג"ח ממשלתיות (אוצר) לטווח ארוך של ארה"ב. התברר כי מניות ואג"ח ירדו באותה שנה רק ב-16 מקרים (8%).

הפעם האחרונה שזה קרה הייתה ב-2022: תיק 60/40 ירד ב-17.5% המקסימליים מאז 1937. עם זאת, כבר בשנה שלאחר מכן הוא עלה ב-17.2%, בין היתר בזכות העובדה שאג"ח לטווח ארוך הניבו 3.2%. זה מאשר את הדעה שתיק כזה בדרך כלל מתאושש די מהר: נתוני מורגן סטנלי מראים שב-80% מהמקרים לאחר ירידת תיק 60/40, הוא עלה לפחות במהלך שנתיים.

חלק מהמשקיעים, בעיקר עם אופק גדול, מחזיקים בתיק רק מניות. הרעיון הוא שבאופק ארוך מניות מניבות תשואה גבוהה יותר בהשוואה לכלים אחרים. עם זאת, במקרה של משבר, תיק המורכב רק ממניות עשוי להתאושש במחירו לאורך זמן.

לאחר הנפילה הגדולה ביותר במהלך השפל הגדול, השוק האמריקאי במונחים ריאליים ובהתחשב בדיבידנדים התאושש ליותר מ-15 שנים, חישבו אנליסטים של UBS. בשנים האחרונות השוק הפיננסי נפל לעיתים קרובות יותר, אך התאושש מהר יותר. כתבנו בפירוט על הנפילות הגדולות ביותר כאן.

איזון מחדש

איזון מחדש של תיק ההשקעות הוא סקירה תקופתית של הרכב התיק כדי שימשיך לענות על המטרות ארוכות הטווח של המשקיע. לדוגמה, אם בשנה מסוימת מניות עלו משמעותית יותר מאג"ח, אז היחס שלהן בתיק ישתנה.

אסטרטגיות איזון מחדש יכולות להיות שונות: רגילות (פעם ברבעון, חצי שנה וכו') או איזון מחדש לפי סף. במקרה השני, איזון מחדש של תיק ההשקעות מתבצע כאשר חלקו של אחד הנכסים חורג מערך סף שנקבע מראש, למשל 5 נקודות אחוז. לדוגמה, אם המשקיע בחר שהיחס האידיאלי עבורו של ניירות בתיק הוא 70/30, אך הוא חרג ל-75/25, הוא יכול להחזיר את היחס המקורי על ידי מכירת החלק שעלה בתיק או על ידי רכישת מעמד נכסים שהפך לחלק קטן יותר.

פעולות כאלה נועדו לייעל את תיק ההשקעות, ולאפשר ניהול סיכוניו.

ניתוח תוצאות התיק ומדדים היסטוריים

כדי לנהל את סיכוני התיק, יש להעריך נכון את תוצאותיו. לשם כך על המשקיע לבחור מדד ייחוס - מדד שבו ישווה את תוצאות ניהולו.

לדוגמה, עבור השקעות לטווח ארוך במניות בארה"ב, מדד הייחוס יהיה ככל הנראה מדד שוק המניות האמריקאי S&P 500. ניתן לבחור מדדי ייחוס לכל מעמד נכסים או לתיק של נכסים שונים עם משקלים מתאימים.

אם התיק הראה תוצאה גרועה יותר ממדד הייחוס - המשמעות היא שהמשקיע לא בחר נכסים טובים, גם אם התוצאה חיובית. מצד שני, אם התיק הראה תוצאה טובה יותר ממדד הייחוס, ייתכן שהמשקיע לקח על עצמו יותר סיכונים.

להערכת סיכוני השקעה משתמשים במדדי תנודתיות (כלומר תנודות בערך) ומקסימום ירידה (כלומר עד כמה ירד התיק). משקיעים שמרניים לטווח ארוך שואפים לאופטימיזציה של תיק ההשקעות כך שהמדדים יהיו נמוכים ככל האפשר. לשם כך הם לעיתים קרובות מנתחים מדדים היסטוריים של נכסים שבהם הם רוצים להשקיע, באופק ארוך. חלק מהמשקיעים משתמשים במדדי בטא (תנודתיות בהשוואה לשוק הממוצע) ומדד שארפ (יחס תשואה לסיכון).

בכל מקרה, ניתוח כזה מאפשר לבצע שינויים בתיק בזמן ולהקל על סיכוני ההשקעה.

השקעות סדירות

משקיעים רבים מנסים לנחש את הזמן האידיאלי להיכנס לשוק או למכור נכסים - אסטרטגיה זו נקראת תזמון שוק (market timing). כדי להבין עד כמה רמת השוק הוגנת, משקיעים יכולים להשתמש במדדים שונים, כולל מדד מתוקן מחזורית (cyclically adjusted price/earnings ratio, CAPE) של זוכה פרס נובל לכלכלה רוברט שילר. הוא לוקח בחשבון את יחס המחיר של מניות כל החברות במדד S&P 500 לרווחיהן בעשר השנים האחרונות עם התאמה לאינפלציה. יש גם מדד מתוקן Excess CAPE Yield, שלוקח בחשבון גם את רמת הריבית.

תזמון שוק לעיתים קרובות אינו מביא לתוצאות, מכיוון שתנועות השווקים בטווח הקצר קשות לחיזוי. הבעיה העיקרית היא שנתונים מאקרו-כלכליים משפיעים מאוד על רגשות השוק ולכן על הערכות.

בהשקעה לטווח ארוך משתמשים לעיתים קרובות באסטרטגיית ממוצע עלות דולר (Dollar-Cost Averaging, DCA). היא כוללת השקעה בנכסים שנבחרו (למשל, אג"ח לטווח ארוך) ללא קשר לערכם הנוכחי בשוק. כאשר המחירים נמוכים, המשקיע קונה יותר מניות, וכאשר המחירים גבוהים - פחות. זה מפחית את העלות הממוצעת של המניות שנרכשו להשקעות לטווח ארוך עם הזמן.

היתרון של גישה זו הוא שהיא עוזרת להשקיע בהתאם לתכנון פיננסי לטווח ארוך, מגבירה את המשמעת ומפחיתה את השפעת ההחלטות הרגשיות על ידי התעלמות מתנודות השוק בטווח הקצר.

משקיעים לטווח ארוך יכולים גם להשקיע מחדש את ההכנסות שהם מקבלים מאג"ח לטווח קצר או ארוך, דיבידנדים ממניות, וכן רווח לאחר מכירת נכסים. השקעה מחדש מאפשרת לשפר את התוצאה באופק ארוך בזכות אפקט הריבית המורכבת.

סיכוני תיק לטווח ארוך

לניהול אסטרטגי של התיק יש לבצע הערכת סיכוני השקעה. הנה רק כמה מהסיכונים העיקריים שמשקיעים לטווח ארוך מתמודדים איתם:

• סיכון שוק, כלומר הסיכון לירידה כללית בשוק, למשל במקרה של משברים בלתי צפויים, כפי שהיה בתחילת המגפה. אסטרטגיות הקצאת נכסים, גיוון ובמידת האפשר הארכת האופק עוזרות להקל על סוג זה של סיכוני השקעה. מנהלים מקצועיים יכולים להתמודד עם סיכון שוק לא רק באמצעות גיוון. ניתן, למשל, להפחיתו על ידי פתיחת פוזיציות ארוכות וקצרות בו זמנית - זו אסטרטגיית long/short (או פתיחת פוזיציות ארוכות בודדות וקיצור השוק בכללותו). פוזיציות קצרות (שורטים) הן הימורים על ירידת נכסים.
• סיכון לא שוקי, כלומר הסיכון לבעיות בחברה מסוימת. מקרה פרטי שלו הוא סיכוני אשראי וריבית בעיקר של אג"ח לטווח ארוך, עליהם דיברנו למעלה. כדי להפחית את הסיכון הלא שוקי, כולל בחירת מניות להשקעה לטווח ארוך, משתמשים בניתוח בסיסי של החברה, כלומר הערכת מדדים פיננסיים כמו הכנסות, רווחים, רווחיות. כמו כן, מוערכת גם התעשייה שבה פועלת החברה. הערכה כזו דורשת זמן ומיומנויות, ולכן משקיעים רבים מעדיפים השקעה פסיבית על בסיס מדדים.
• סיכון מטבע. הוא טמון בכך שהמטבע שבו נקובים הנכסים יירד ביחס למטבעות יציבים, שבהם המשקיעים מעריכים את השקעותיהם לטווח ארוך: דולרים, יורו וכמה אחרים. סיכון כזה נוכח ביותר במקרה של השקעה בנכסים של שווקים מתעוררים, שכן שם סיכוני פיחות המטבע גבוהים יותר. לכן כדאי להשקיע בכלכלות עם מטבעות יציבים. משקיעים מקצועיים גם מפחיתים את הסיכון על ידי גידור מטבעות באמצעות כלים מורכבים.
• סיכון אינפלציוני. סוג נוסף של סיכון, הנפוץ ביותר בהשקעה במדינות עם שווקים מתעוררים. אינפלציה מובילה לירידת ערך של השקעות לטווח ארוך. עם זאת, סוג זה של סיכון קיים גם בשווקים מפותחים: לדוגמה, בשנת 2024 אנליסטים רבים צופים שבמקרה של ניצחון דונלד טראמפ, ההוצאות בארה"ב יגדלו, מה שיתרום לעליית האינפלציה. מניות מהוות הגנה טובה מפני אינפלציה בטווח הארוך, שכן היא מובילה גם לעליית רווחי החברות, הראה גולדמן זאקס. זהב, בניגוד לדעה הרווחת, אינו מגן הרבה מפני אינפלציה באופק ארוך.
• סיכונים פוליטיים וגיאופוליטיים. סיכון פוליטי מתייחס גם יותר לשווקים מתעוררים. לדוגמה, שינוי פתאומי ברגולציה עשוי לתרום לירידת נכסים. סיכונים גיאופוליטיים כמו הגברת מלחמת הסחר בין סין לארה"ב, פלישת סין לטייוואן עשויים גם הם לפגוע קשות בשווקים. כפי שהראינו כאן, זהב מפחית סיכונים גיאופוליטיים.

כיצד להתחיל להשקיע לטווח ארוך

כדי לגבש אסטרטגיית השקעה לטווח ארוך, יש לענות לעצמך על מספר שאלות:

מהן המטרות הפיננסיות שלי?

מזה ייגזר בחירת הכלים. לדוגמה, אם משקיע חוסך להוצאות חובה, כמו תשלום עבור חינוך, עליו לבחור כלים שמרניים.

אם המשקיע יוצר כרית ביטחון, אז הנזילות - היכולת למכור נכס במהירות וללא אובדן ערך - גם היא חשובה. כלים נזילים כוללים פיקדונות עם אפשרות לסגור את ההפקדה ללא אובדן ריבית, אג"ח לטווח קצר או קרנות נזילות שמרניות.

לדוגמה, לקרנות Movchan’s Group יש נזילות מחודשית ועד שבועית. זה אומר שמשקיעים יכולים למשוך כסף פעם בחודש או, בהתאמה, פעם בשבוע. זה גם מאפשר למשקיעים להיות גמישים יותר ולהגיב לשינויים בתנאי החיים. כלים שמרניים נזילים כוללים גם ETF של שוק הכספים, שבו נסחרות התחייבויות קצרות טווח נזילות מאוד.

לשם השוואה: נדל"ן פיזי, בניגוד למה שאומרים סוכני נדל"ן, אינו כלי נזיל. במהלך משברים או ירידה משמעותית בביקוש ניתן למכור אותו רק בהנחה גדולה. אלטרנטיבה נזילה להשקעות בנדל"ן הן קרנות נדל"ן נסחרות (real estate investment trusts). כתבנו בפירוט על מדוע השקעות בנכסים אמיתיים פחות יעילות ומאילו קרנות כדאי לבחור כאן.

מתי אני עשוי להזדקק לכסף?

ככל שהזמן עד למטרה הפיננסית גדול יותר, כך התכנון הפיננסי לטווח ארוך יותר ויכול להיות שהתיק יהיה מסוכן יותר. נהוג לחשוב שככל שהמשקיע מתקרב למטרה, כך חלקם של הכלים השמרניים בתיק שלו צריך לגדול. לכן יש צורך לייעל את תיק ההשקעות לאורך זמן.

איזה סיכון מקובל עליי?

אם המשקיע אינו מוכן לירידה חד פעמית של התיק שלו ב-20% ומעלה, אז לא כדאי לו להשקיע הכל במניות, אלא עדיף להיצמד לאסטרטגיית הקצאת נכסים. הרכבת תיק שאינו תואם את יחס המשקיע לסיכון עלולה להוביל לתגובות רגשיות ולהפסדים.

כמה זמן אני מוכן להקדיש להשקעה?

גם במקרה של השקעות פסיביות על בסיס מדדים, המשקיע צריך לנהל את סיכוני התיק, ולשם כך יש לעקוב אחר מה שקורה בשווקים ובכלכלה. השקעות אקטיביות, כלומר ניסיון להכות את המדד על ידי בחירת ניירות, דורשות עוד יותר זמן.

עבור משקיעים שאינם מוכנים להקדיש זמן רב להשקעות ולהשתמש בעצמם באסטרטגיות הקצאת נכסים, אלטרנטיבה היא להעביר את הכסף לניהול מקצוענים. הבטחות לתשואות גבוהות בסיכון נמוך, היעדר שקיפות בתשתית ההשקעות ובהצגת התוצאות - אלו רק כמה "דגלים אדומים" עבור משקיעים בבחירת מנהלים.

מדוע להשקיע לטווח ארוך עדיין קשה

בתיאוריה אסטרטגיות השקעה לטווח ארוך נראות פשוטות מאוד: קנה והחזק קרנות אינדקס ביחס שנבחר, גוון את סיכוני ההשקעה ואזן מחדש את התיק מעת לעת. עם זאת, גם משקיעים לטווח ארוך מתמודדים עם קשיים רבים:

• הצורך בסבלנות ומשמעת, במיוחד בתקופות של ירידות זמניות בשוק ומשברים.
• אי ודאות בתנאי החיים: גם אם המשקיע בטוח שהוא מתכוון להשקיע לטווח ארוך, הם עשויים להשתנות - למשל, המשקיע עשוי להזדקק לכסף בדחיפות.
• אי ודאות בתנאי השוק: העתיד אינו מוגדר מראש, ואפילו ניתוח תשואות היסטוריות, גם באופק ארוך, אינו יכול להגן מפני כל הסיכונים.
• הצורך בניהול סיכונים פעיל של התיק. למרות שאסטרטגיית "קנה והחזק" מרמזת על מינימום פעולות, המשקיע עדיין צריך לבצע אופטימיזציה של תיק ההשקעות מעת לעת ולהתאים אותו לשינויים בכלכלה ובשווקים. בנוסף, גם הבחירה הראשונית של הכלים, כולל קרנות נסחרות, דורשת התעמקות בפרטים.

אלטרנטיבה להשקעה לטווח ארוך היא להעביר את הכסף לניהול מקצוענים, שיכולים להבטיח למשקיעים הכנסה יציבה בסיכון מתון ונזילות גבוהה על ידי שימוש בכלים מורכבים וניהול אסטרטגי של התיק בהתאם לתנאי השוק.