ממשלות אירופה אינן יכולות לעצור את בריחת העשירים — The Economist
%20(1).png)
ויאצ'סלב דבורניקוב
Feb 4, 2025ממשלות מדינות אירופה מחמירות את המיסים לעשירים, שמפסיקים להיות תושבי מס, אך אמצעים אלו מביאים הכנסות צנועות ומתמודדים עם קשיים משפטיים, מציין The Economist.
בגרמניה, למרות המשבר בקואליציה, מ-1 בינואר הוכנס "מס יציאה": משקיעים שהשקיעו בקרנות, כולל ETF, מעל 500 אלף אירו, חייבים לשלם מס על רווחי הון אם הם מתכוונים לעזוב את המדינה או לשנות את מרכז האינטרסים שלהם, מבלי לשנות את התושבות. לא ניתן להעביר נכסים, כולל למדינות שבהן מס רווחי הון הוא אפס.
צעדים דומים ננקטו גם במדינות אחרות. בנורווגיה החמירו את המס על דיבידנדים למהגרים, וצרפת והולנד שוקלות יוזמות דומות. מיסים אלו נתפסים כדרך למנוע בריחת הון ולמצוא מקורות הכנסה חדשים לתקציב. התקציב הצרפתי, למרות שנדחה, תוכנן על מיסוי מחמיר יותר לעוזבים. סיפרנו על כך בפירוט כאן.
עם זאת, ההשפעה האמיתית קטנה: אזרחים עשירים מוצאים פרצות, והתקנות של האיחוד האירופי מקשות על יישום המיסים הללו. לדוגמה, גרמניה, לדעת עורכי דין, עשויה להפר את הכללים של תנועה חופשית של הון בתוך האיחוד. אחת האפשרויות האפשריות היא מס עם דחייה, שבו תושבי מס לשעבר חייבים לשלם מס אם הם מוכרים נכסים במהלך מספר שנים לאחר העזיבה. אבל גם כאן נשארות פרצות.
בסופו של דבר ההכנסות ממיסים כאלה זניחות. לפי הערכות משרד האוצר של נורווגיה, "מס היציאה" לאחר 12 שנים מהתחלתו יביא רק 120 מיליון דולר בשנה, שזה מהווה רק 0.04% מתקציב המדינה. לא מפתיע שחלק מהמדינות מוותרות על אמצעים כאלה: פינלנד ושוודיה שקלו להכניס מס, אך בסופו של דבר ויתרו. ובנורווגיה עצמה האופוזיציה, המובילה בסקרים, מתנגדת לו.
